מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' מימוני

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע שטר שהוא שטר חוב על סך 5,000 ₪ לפקודת המשיבה. הבקשה לביצוע שטר הוגשה כנגד המבקש בשנת 1999.

ההתנגדות דנן הוגשה ביום 3.6.13 כאשר לטענת המבקש האזהרה לא נמסרה לו משום שבעיון באישור המסירה עולה כי נמסרה לכאורה לבתו "אלסה" כאשר אין לו בת בשם זה.

המבקש מציין כי נפתחו כנגדו כ 60 תיקי הוצאה לפועל וזאת הסיבה שלא ידע על קיומו של תיק זה.

עוד טען המבקש בתצהירו כי ניהל מו"מ עם המשיבה לשם קבלת הלוואה אך לבסוף לא הסכים לתנאי ההלוואה ולכן לא קיבל את סכום ההלוואה.

המבקש הוסיף וטען בתצהירו כי לא חתם ולא התחייב לשלם למשיבה כפי שהוצג בשטר החוב והדרישה לתשלום מבוצעת במירמה. המבקש הוסיף כי מבדיקה שעשה התברר לו כי חתימתו על פני השטר זויפה וכי לא חתם ולא מילא את פרטיו על פני השטר המבוצע.

2. המבקש נחקר על תצהירו ומחקירתו הנגדית הסתבר כי הינו אב לבת ששמה אליסיה (אליס) כעולה מספח תעודת הזהות שהמציא בשעתו למשיבה (בש/1). כמו כן, הסתבר כי כבר בפברואר 2013 ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל דנן ולמרות זאת הגיש את ההתנגדות רק ביום 3.6.13.

עוד הסתבר כי חתם על הסכם הלוואה ביום 23.9.98 ועל הנספח שצורף לו. עולה מסעיף 4 לאותו נספח כי המבקש התחייב לשלם למשיבה סך של 5,000 ₪ דמי בדיקת מסמכים וזאת יום אחד לאחר החתימה על ההסכם (בש/2).

3. טוען ב"כ המבקש כי יש לקבל את ההתנגדות כאילו הוגשה במועד משום שהוכח שהמבקש לא קיבל את האזהרה של תיק ההוצאה לפועל במיוחד כאשר זימן את השליח לחקירה על תצהירו וזה לא התייצב.

אינני מוצאת לנכון לדון בשאלה האם קיבל המבקש את האזהרה מידי בתו אם לאו למרות שנטייתי היא לדחות את טענתו של המבקש כאשר שם בתו דומה לשם שננקב בתצהירו של השליח וכאשר הסתיר את המידע בדבר זהות כל ילדיו עת צירף לבקשתו ספח תעודת זהות החסר פרטי חלק מהם ובמיוחד פרטי בתו.

די בכך שהמבקש הודה כי כבר בפברואר שנה זו ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל והגיש התנגדות לביצוע שטר באיחור אפילו בהתאם למועד זה.

זאת, מבלי להזכיר את העובדה שהמבקש איחד את תיקיו בלשכת ההוצאה לפועל כך שחזקה עליו שידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל גם אם לא קיבל בפועל את האזהרה. מדובר בתיק הוצאה לפועל שפתוח כנגד המבקש וננקטים בו הליכים מן הסתם כבר למעלה מ 12 שנים.

4. המבקש אינו מסביר כלל מדוע הגיש את ההתנגדות רק ביוני 2013 למרות שידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל כבר בפברואר אותה השנה.

ההלכה הפסוקה הכירה בעקרון סופיות הדיון כך שלעיתים הופך האיחור בהגשת ההליך שמועדו נקבע בחיקוק, מפרוצדורה למהות. חלוף השנים יוצר אצל התובע מעין חסינות מפני מעורבות ללא סוף בהליכים ורשאי הוא להניח כי לא ינקטו עוד הליכים נוספים בעניינו (ראה ע"א 04 / 4777 יעקב דן נ' ל.נ. חממות טכנולוגיות בע"מ פ"ד נח(6) עמ' 680, בעמ' 683-684).

לצורך הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, מועד שנקבע בחיקוק, יש להראות כי נמנע מהמתנגד להגיש את ההתנגדות במועד בשל אירועים שהם מחוץ לשליטתו של בעל הדין המבקש (ראה ע"א 2237/01 טיראן עראידה נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט פ"ד נו(1) עמ' 865, בעמ' 871).

אמנם חלה בשנים האחרונות גמישות בהכרה במחדלים של בעלי דין מלהגיש טיעוניהם במועד אך גמישות זו לא נועדה לפגוע בגישה הנובעת מהצורך להגן על ציפיות בעל- הדין האחר ביחס לסופיות ההליכים. ככל שהפגיעה בציפיות של בעל הדין לסופיות ההליכים נמוכה יותר, כן יטה בית המשפט ליתן למחדלו של בעל הדין משקל נמוך יותר.

בענייננו מדובר בהליך תביעה שהחל לפני למעלה מ 12 שנה בהם ננקטו הליכים כנגד המבקש כך שבהארכת המועד להגשת ההתנגדות יש משום פגיעה גדולה בציפייתה של המשיבה לסופיות הליך זה ביחוד מן הפן של הנזק הראייתי שיגרם לה בצורך להוכיח את תביעתה.

5. בית המשפט אף הסכים להעלים עין ממחדלו של בעל הדין כאשר עילת ההגנה הינה טובה ביותר.

אלא שאיני סבורה כי עילת ההגנה של המבקש הינה טובה כל כך. אומנם לכאורה מדובר בטענת זיוף חתימה על פני השטר אך ספק אם טענה זו נכונה כאשר אין מחלוקת כי המבקש התחייב לשלם את אותם 5,000 ₪ הנתבעים ממנו באמצעות השטר וזאת עבור דמי בדיקת מסמכים כעולה מנספח א להסכם עליו חתם.

ממילא היתה רשאית המשיבה לתבוע את המבקש לתשלום אותו החוב באמצעות הגשת תביעה בסדר דין מקוצר הנסמך על הסכם ההלוואה. ומה היתה עילת הגנתו של המבקש אז? אין בפיו של המבקש כל עילת הגנה כנגד חיוב זה ולא מצאתי כי יעשה צדק עם המשיבה אם תאלץ עתה, בחלוף שנים רבות, להוכיח את חתימתו של המבקש על השטר ולנהל הליך מיותר כאשר אין ספק כי המבקש התחייב לשלם את סכום השטר למשיבה ולכן סביר להניח שאכן חתם על השטר.